תרומות בלוג צור קשר דף הבית
מכון ירושלים ללימודי ישראל
דף הבית    חדשות המכון   ניוזלטר - יולי 2012
חדשות המכון
חדשות המכון
כתבו עלינו
מאמרים
הודעות לעיתונות
ווידאו
מצגות
ניוזלטר
ניוזלטר - מרץ 2014
ניוזלטר - ספטמבר 2013
ניוזלטר - שנתון סטטיסטי לירושלים
ניוזלטר - מאי 2013
ניוזלטר- זוכרים את ברסי
ניוזלטר - דצמבר 2012
ניוזלטר - ספטמבר 2012
ניוזלטר - יולי 2012
ניוזלטר - יוני 2012
ניוזלטר - אפריל 2012
ניוזלטר - פברואר 2012
ניוזלטר - דצמבר 2011
ניוזלטר - ספטמבר 2011
ניוזלטר - יולי 2011
ניוזלטר - יוני 2011
ניוזלטר - מרץ 2011
ניוזלטר - ינואר 2011
ניוזלטר - נובמבר 2010
ניוזלטר - אוקטובר 2010
ניוזלטר - יולי 2012
ערביי ישראל רוצים אזרחות מלאה
רוב אזרחי ישראל הערבים רוצים להשתלב בחיים במדינת ישראל על בסיס של אזרחות מלאה ומכלילה ובכלל זה גם שירות אזרחי חובה. זאת המסקנה המרכזית מסקר חדש העוסק ביחסי יהודים וערבים בישראל. "הסקר מגלה שהאזרחים הערבים מעוניינים להיות ישראלים שווים ומשתלבים במדינה, על אף העובדה שהיא מגדירה את עצמה כיהודית ודמוקרטית, ובלבד שהמדינה לא תפלה אותם לרעה בכל הנוגע לזכויות אזרח" – כך אומר פרופ' יצחק רייטר, חוקר בכיר במכון ירושלים, שפיקח על עריכת הסקר. במקביל מראה הסקר כי רוב היהודים מעוניינים להעניק לאזרחים הערבים שוויון אזרחי ו"מוכנים לתת להם ביטוי מסוים של זכויות קבוצתיות כנובע ממעמדם כמיעוט לאומי".

את הסקר יזם מכון ירושלים לחקר ישראל בשיתוף עם "קרן פרידריך נאומן לקידום החירויות" והוא בוצע עבורם על ידי מכון הסקרים סמית. ד"ר מאיה חושן ממכון ירושלים שימשה  יועצת סטטיסטית בתהליך. מטרת הסקר הייתה לבדוק את עמדות הציבור הערבי והציבור היהודי כלפי 16 הצעות פעולה לקידום שוויון והשתלבות האזרחים הערבים במדינה. ההצעות נוסחו על ידי צוות חשיבה אקדמי בראשותו של פרופ' יצחק רייטר, שפעל במכון במשך שנתיים, והן מופיעות במסמך שפרסם הצוות וכותרתו "לקראת אזרחות ישראלית מכלילה". "חיפשנו דרך לאזן בין שני ערכיה של ישראל כמדינה יהודית וכמדינה דמוקרטית, כך שהאזרחות הישראלית תכליל בתוכה באופן שיוויוני את ערביי ישראל, תוך חיזוק המרקם הדמוקרטי שלה ושמירת אופיה היהודי". 

המסמך "לקראת אזרחות ישראלית מכלילה" מבוסס על עיקרון יסודי על פיו כל צד מכיר בצרכים החיוניים של הקהילה האחרת - הערבים ישרתו בשירות אזרחי, אשר יהפוך בהדרגה (תוך 5 שנים) לשירות חובה; הם יכירו בישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית שעברית היא שפתה הרשמית הבכירה; והם ישלימו עם המשך קיומו של חוק השבות ליהודים. היהודים מצדם יכירו בערבים כמיעוט לאומי; הם יעניקו לערבים שוויון במישור האזרחי, בנוסף לזכויות הנובעות מהכרה בהם מיעוט לאומי. "ניתן לראות בכך סוג של "עסקת חבילה" שבה כל צד נדרש 
לוותר בתחומים מסוימים כדי לבנות מערכת אזרחית משותפת ומכלילה ועל מנת לשמור על יציבות ביחסים הפנימיים". 

הסקר מצא שרובם המכריע של הערבים (80%)הסכימו לקבל את 16 הצעות הפעולה כחלק מ"עסקת חבילה" לעומת מיעוט של 14% המתנגדים לכך. בקרב היהודים שיעור התומכים בעסקת החבילה עולה על שיעור המתנגדים (48% לעומת 43% בהתאמה). כללית 73% מהערבים ו-72% מהיהודים מסכימים שישראל תמשיך להיות מוגדרת כמדינה יהודית ודמוקרטית ושהגדרת המדינה כדמוקרטית תבטיח שוויון אזרחי, אי-אפלייה כנגד ערבים וזכויות אדם מתקדמות. הסקר מבוסס על מדגם מייצג של 500 יהודים ו-500 ערבים בישראל.

לטענת רייטר, "אחד הממצאים המפתיעים בסקר הוא שרוב הערבים – 62% (וכן 61% מהיהודים) ענו בחיוב על השאלה 'האם אתה מסכים שהאזרחים הערבים ישרתו בשירות אזרחי התנדבותי שתוך 5 שנים יהפוך לחובה'? (תוך קבלת זכויות מלאות כמו בוגרי השירות היהודים). 
"התוצאות עומדות בסתירה לעמדת המנהיגות הערבית הקוראת להחרמת השירות האזרחי", מסביר רייטר, "והן מצביעות על פער גדול בין ההנהגה הערבית לבין הציבור הרחב בכל הקשור להשתלבות במרקם החיים במדינה". רייטר מציין כי בסקרים קודמים רק שליש מהערבים היה מוכן לכך שהשירות האזרחי יהפוך לחובה. "מעניין לראות שתמיכת הערבים בשירות אזרחי חובה עולה ל-74% כאשר מוצע שניהולו יועבר ממשרד ראש הממשלה למשרד ממשלתי חברתי בשיתוף עם הרשויות המקומיות הערביות".

בצד היהודי מפתיע לראות תמיכה רחבה יחסית בשוויון אזרחי לערבים. רוב הנשאלים היהודיים - 68% - הסכימו לרעיון של הקמת גוף סטטוטורי בתוך משרד המשפטים שידאג לפיקוח על שוויון אזרחי; 50% תמכו (לעומת 45% מתנגדים) בשילוב הולם של ערבים בתפקידים בכירים בשירות הציבורי; רוב גדול יותר (57% לעומת 38 מתנגדים) הסכים לשילוב הולם של ערבים בכל אמצעי התקשורת ובכל רמות התפקידים שיש בהם. כמו כן, רוב של 60% הסכימו להוראת התרבות הערבית בבתי-ספר יהודיים ו-69% הסכימו להוראת השפה הערבית בבתי-ספר יהודים.  

יחד עם זאת, הצעות שהתבססו על הכרה בערבים כמיעוט לאומי זכו לשיעור תמיכה נמוך יותר בקרב היהודים: 45% הביעו הסכמה לעומת 48% שהתנגדו. באשר למידת ההסכמה של הציבור היהודי לכך שהשפה הערבית, בהיותה שפה רשמית שנייה, תקבל ביטוי במרחב הציבורי, רוב של 51% מהנשאלים היהודים הביעו תמיכה לעומת 46% שהתנגדו.  

74% מהמגזר היהודי ו- 87% מהמגזר הערבי חושבים שניתן לשפר את היחסים בין שני הצדדים. בקרב המגזר הערבי 47% מאמינים כי בעתיד היחסים יהיו טובים יותר, לעומת 14% במגזר היהודי. רק 22% מהיהודים ו-9% מהערבים טענו כי היחסים נמצאים במסלול התנגשות ואין מה לעשות בנידון. 

רייטר: "תוצאות הסקר מצביעות על כך שהציבור היהודי מעוניין לשלב את האזרחים הערבים בתחום האזרחי, אולם הוא מתנגד לשינויים בתחום הזהות – בסוגיות שנתפסות ככאלו המאתגרות ומאיימות על אופייה היהודי של המדינה. העובדה שרק 43% מהנשאלים היהודים התנגדו למכלול ההצעות כעסקת חבילה היא מעודדת. זה אומר שהממשלה יכולה לחולל רפורמה במדיניות של שילוב האזרחים הערבים מבלי לאבד משמעותית את תמיכתם הפוליטית של האזרחים היהודים". 

"ממצאי הסקר מאפשרים לממשלה להתקדם באופן הדרגתי לקראת אזרחות ישראלית שתכליל את האזרחים הערבים כשווים. ניתן להתחיל ביישום ההצעות שקיבלו תמיכה ברורה בקרב רוב הנשאלים היהודים: הוראת השפה והתרבות הערבית בבתי-ספר יהודיים; הקמת נציבות שוויון  אזרחי במשרד המשפטים; שירות אזרחי לערבים שיהפוך לשירות חובה תוך חמש שנים. מוצע גם שניהול השירות האזרחי יועבר למשרד ממשלתי חברתי שיעבוד בתיאום עם הרשויות המקומיות הערביות – צעד שכזה ירכך מאוד את ההתנגדות בקרב הערבים לשירות האזרחי". 

הקודם הבא
ירושלים
מדיניות סביבתית
ניהול הסיכסוך
חדשנות וצמיחה
מפות ונתונים
חיפוש מתקדם
©כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראל תנאי שימוש יעוץ על ידי InTv.co.il בניית אתרים ICS