|
"בטחון אנרגיה" כבר לא משמעותי מבחינת ישראל - שיקולי מדיניות אנרגיה הם כלכליים וסביבתיים
אחת התובנות שעולה מסמינר בנושא " חלופות לאנרגיה בת-קיימא" שנערך במכון ירושלים לחקר ישראל בתאריכים 4 – 5 ביולי 2010 בהשתתפות מומחים מצרפת ומישראל, היא שאנרגיה בת-קיימא אינה תלויה בהכרח בשיקולי בטחון כפי שנוכחנו לחשוב עד היום.
בסמינר הישראלי צרפתי שהינו יוזמה של מכון ירושלים לחקר ישראל בשיתוף עם ארגון לא ממשלתי Passages/ADAPes - העוסק בפיתוח בר-קיימא, ומוסד שמואל נאמן בטכניון, נטלו חלק כ-60 משתתפים.
מגוון החלופות לאספקת אנרגיה הופך אותה למוצר זמין ללא תלות במקור או סוג אנרגיה כזה או אחר. זמינות מקורות האנרגיה מאפשרת התפלת מים במחיר סביר לצרכנים עירוניים. כיוון שכך, אין מדובר ב"משבר אנרגיה" או "משבר מים" שמקורם במחסור במקורות אספקה או באיום בטחוני על מקורות אספקה.
השיקולים של מדינה לניהול מערכות אספקת אנרגיה הינם בעיקרם כלכליים וסביבתיים. לפיכך, קביעת מדיניות אנרגיה ומים דומה באופייה לקביעת מדיניות כלכלית-סביבתית לאספקת מוצרים ושירותים למשק.
תשעה מומחים מצרפת הציגו את ההתפתחויות בתחום האנרגיה בצרפת ובאזור הים התיכון, לרבות השימוש ההולך וגובר באנרגיה גרעינית המספקת היום כ-80% מייצור החשמל בצרפת.
ז'אן-פייר הואט, מומחה בתחום הטכנולוגיה, שפרסם לאחרונה סקירה עדכנית על שימוש באנרגיה גרעינית בצרפת, הציג בכנס את יתרונותיה בהפחתת גזי חממה וקצב הקמת תחנות כוח גרעיניות בעיקר בהודו. פרופ' רות לפידות, מהפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, הסבירה כיצד הודו קיבלה הסכמה בין-לאומית לקבלת כור גרעיני להפקת חשמל מארה"ב, למרות שהודו לא אשררה את האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני (NPT).
כל הדוברים והמגיבים בסמינר סברו כי הפקת אנרגיה מתחדשת תגדל. אך לפי אחדים מהדוברים שהשתתפו בסמינר, יש חובה להתחשב בעלויות הגבוהות עדיין של אנרגיה סולרית, בהתנגדויות של תושבים להקמת טורבינות רוח ביבשה, בעלויות גבוהות של הקמת טורבינות רוח בים, וכן בטכנולוגיות,שטרם הבשילו מסחרית, לתפיסת פחמן והטמנתו (Carbon Capture and Storage) שנועדו להפוך את תחנות הכוח הפחמיות ל"נקיות". כמו כן על מערכות האנרגיה במדינות העולם, להיערך לקליטת חשמל באופן בלתי סדיר (intermittent) ממקורות האנרגיה המתחדשים, שיש ולעיתים יספקו חשמל מעבר לנדרש ולעיתים פחות מהנדרש, ללא יכולת לשלוט בכך.
לרשות ישראל יעמדו בעתיד מגוון של מקורות אנרגיה. לאחרונה התברר כי יהיה ניתן להפיק גז טבעי ממספר שדות ימיים, אך כדי להבטיח את אספקתו לטווח הארוך, לפי ד"ר שלמה ולד, המדען הראשי במשרד התשתיות הלאומיות, יש להעדיף את ניצולו לצרכי פנים על פני ייצואו.
על-פי פרופ' דויד פיימן מאוניברסיטת בן גוריון, תחנות סולריות עתידיות יאפשרו צמצום היקף תפיסת הקרקע.
ד"ר שלמה ולד הציג את האפשרות לטווח הארוך של הקמת תחנות גרעיניות קטנות מוגנות ובטוחות. ד"ר הרולד וינגר, לשעבר המדען הראשי של חברת "Shell" הציג אופציה להפקת דלקים איכותיים מהעמסת פצלי שמן באזור השפלה בשיטה חדשנית הנמצאת כיום בפיתוח באוניברסיטת בן גוריון .
במטרה לחסוך באנרגיה ועל מנת להבטיח אספקה סדירה של אנרגיה, עד לזמינותם של מקורות אספקת אנרגיה בטכנולוגיות מתקדמות יותר ומציאת מקור אנרגיה חלופי זול יותר, הדגישו מספר דוברים שיש להפיק תועלת כלכלית וסביבתית מהתייעלות אנרגטית ושימור אנרגיה בהליך הייצור, ברשת ההולכה ואופן החלוקה וכן יש צורך בשינוי הרגלי הצריכה.
בסמינר הושם דגש על מעבר לכלכלת "פחמן מופחת" בין היתר בעזרת טכנולוגיות מידע ותקשורת (ICT) – מומחיות הידועה בארץ בתחומים נוספים.
התפתחויות ביצירת "רשת חכמה" (SmartGrid) המחברת בין יצרני חשמל, לבין אפשרויות של אחסון חשמל וצרכני חשמל, יהפכו את רשתות הולכת החשמל וחלוקתו להיות מרכיב מרכזי בהשגת התייעלות אנרגטית. מנגנוני ההפעלה והבקרה של הרשתות, כפי שהדגיש ז'אן-פייר הואט, יצטרכו להתמודד עם שמירת הפרטיות של הצרכנים והגנה על הרשתות מפני חבלה Cyberattack)).
בסמינר נמתחה ביקורת על הרגולטורים של מערכת האנרגיה בישראל משום שקביעת תעריפי החשמל אינה לוקחת בחשבון את עלות הנזקים הסביבתיים והבריאותיים, ובמתן סובסידיות להתקנת מערכות סולאריות מיובאות על גגות הבתים כשלמעשה ניתן היה להשיג תועלת סביבתית גבוהה יותר על-ידי השקעה בהתייעלות אנרגטית ושימור אנרגיה. כמו כן, הופנתה ביקורת על חוסר הפנמת עיקרון ההתייעלות האנרגטית בהליכי תכנון ועל אופן פריסת נדל"ן היוצר תלות בנסיעה ברכב פרטי ואינו מאפשר הפעלת מערכת תחבורה ציבורית יעילה. ד"ר דורון לביא, מנכ"ל חברת 'פארטו-הנדסה בע"מ", ביקר את קביעת אחוזי הפחתת פחמן כיעד ממשלתי ללא כל אסטרטגיה או אמצעים מתוכננים להשגתו.
ד"ר דן קאופמן ממכון ירושלים לחקר ישראל, הביא דוגמאות של מדינות אשר הצליחו או נכשלו בקידום חדשנות טכנולוגית.
לפי לוסיאן שבסון, מנכ"ל משותף של מכון IDDRI הצרפתי, כלים כלכליים, כגון סחר בפליטות, לא השיגו את מטרתם בהפחתת פחמן.
פיליפ למברט, לשעבר מחברת BP, ציין שאם טון פחמן יעלה לכ-40 דולר לטון אזי הדבר ישפיע באופן מהותי על בחירת מקור האנרגיה להפקת חשמל.
הסמינר הישראלי-צרפתי נערך ביוזמת אמיל מלה, עיתונאי המתמחה בכתיבה על מצבים גיאו-פוליטיים בעולם, ושם לו למטרה ליזום מפגשים בין מומחים בתחומים שונים ממגוון מדינות במטרה לקדם תרבות של הדברות, הבנה, חילופי ידע וניסיון, ולכן הגדיר עצמו כ-"Knowledge Ambassador".
לפרטים נוספים ניתן לפנות לולרי ברכיה, מנהלת המרכז למדיניות סביבתיות במכון ירושלים לחקר ישראל, 02-5630175 (שלוחה 27 או 29).
למידע נוסף על הסמינר
|
